"אני מצייר את מה שאני מרגיש
ולאו דווקא את אשר אני רואה" (פאבלו פיקסו)
הנהגת "אמנויות" מבחינתי האישית מהווה אתגר לאינטלקט ולרגש.
הגעתי לניהול ביה"ס בראשית נובמבר 2006 כשבאמתחתי נסיון מקצועי של ניהול שני בתי ספר בעיר ת"א – "כפיר" –
כור מחצבתי – בו עשיתי את פסיעותיי הראשונות כאיש חינוך, ואלחריזי.
עם צעדי הראשונים במקום התרשמתי כי הבשורה המרכזית שאביא למקום תהיה בלשמר את הייחודיות יוצאת הדופן שנתוותה לאורך השנים במקום מחד, ובהכנסת תהליכים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים מערכתיים מאידך, אותם תהליכים אשר יעמידו את ביה"ס בשורה הראשונה בהבט של ארגון חינוכי מתקדם כמתחייב.
לביה"ס שני מעגלי התייחסות עיקריים –
המעגל האמנותי והמעגל העיוני, אחת המשימות המרכזיות והמורכבות של הצוות החינוכי בכללותו היא לאתר כל העת את תחומי הממשק אשר ננבעים, באופן הטבעי, ואינם נחווים כאילוץ, או כמלאכותיים. אותם תחומי ממשק אשר אמורים להעשיר את הלומדים ולהוות נדבכי עומק בהוויה הלימודית השוטפת.
לצד כל האמור לעיל, פועל הצוות החינוכי בהקניית ערכים ללומדים, הננבעים מהתהליכים החברתיים המרכזיים המתקיימים בביה"ס, ומשקידה על הכרות מעמיקה של כל תלמיד ותלמידה על מכלול חוזקיהם ו/או קשייהם.
כל זאת, במטרה לאפשר ללומדים סביבה מאפשרת לפיתוח יכולותיהם המיוחדות, כפי שאותרו בראשית הדרך, רצונותיהם ומאווייהם בנקודות זמן על רצף התפתחותם, וגדילתם להיות בעיקר בני אדם טובים וראויים.
אני חייבת לומר, כי הנהגת "אמנויות" על מכלול היבטיו, מהווה עבורי אתגר יוצא דופן המעמיד בפני משוכות לא פשוטות המעשירות אותי כאדם.
אני נגשת בכל יום למלאכתי תוך מחשבה עמוקה ובאמונה גדולה.
ולקראת סיום וידוי אישי קטן –
כשאני רואה את הילד ב-א' בסדנת העבודה שלו מצייר טבע דומם כאילו מאטיס יושב בתוכו,
כשאני שומעת את צלילי המוסיקה הבוקעים מהקומה השנייה,
כשאני רואה את בנות המחול בסדנאות העבודה מתאמנות פעם אחר פעם ולא מותרות,
כשאני יושבת ב"אולם אריסון" ולא ברור אם השחקנים הם תלמידי או שחקנים מקצועיים,
וכשאני מבקרת את הבוגרים ב"לוקיישנים" השונים בעיר עסוקים בהתרגשות ובאינטנסיביות מעוררת הערצה מצלמים סצנות ברחבי העיר לסרטי הגמר שלהם...
בתוך כל שיאי ההתרגשות הללו, כשאני רואה אותם ביומיום לומדים ועובדים קשה להשגת המטרות החשובות להם
ללא פשרות – אני מקווה בתוך תוכי, שנמשיך כולנו לאפשר להם-
ליצור תמיד את אשר הם מרגישים ולאו דווקא את אשר הם רואים...
באהבה
אורית